- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בר"ע 491/04
|
בר"ע בית המשפט המחוזי ירושלים |
491-04
17.3.2005 |
|
בפני : אורית אפעל-גבאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: כאיד דאהר עו"ד א. חורי ואח' |
: בנק דיסקונט בע"מ עו"ד אהרון רשף |
| החלטה | |
בתאריך 11.10.99 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה שהגיש המשיב, בנק דיסקונט לישראל, נגד המבקש בגין יתרות חובה בחשבון עו"ש ובחשבון הלוואה שניהל המבקש בבנק. פסק הדין הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בשנת 2000, ומאז מתנהלים הליכים לביצועו.
בתאריך 5.10.04 הגיש המבקש בבית-משפט קמא בכתב בי-דין אחד שלוש בקשות: בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין; בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד; ו- בקשה לעיכוב הליכים. המבקש טען, כי פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה לא הומצא לו, ולכן טרם חלף המועד להגיש בקשה לביטולו. לחלופין נטען, כי למבקש טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת בקשת הביטול.
בית-משפט קמא דחה את הבקשה להארכת מועד, תוך שקבע כי במשך ארבע השנים בהן מתנהלים הליכי הוצאה לפועל נגד המבקש לא נטען על ידו מעולם כי פסק הדין לא הומצא לו. המבקש הגיש בקשות רבות בלשכת ההוצאה לפועל, ואולם מעולם לא ראה לטעון לגבי תוקפו של פסק הדין מהטעם שזה לא הומצא לידיו בהמצאה כדין. זאת ועוד, המבקש העלים בפנייתו לבית-המשפט, כי הגיש בקשה דומה מספר חודשים לפני כן, וזו נמחקה לאחר שהמבקש לא ניצל אורכה שניתנה לו להגשת תצהיר. בנסיבות אלה, המדובר במי שהיה לו יומו בבית-המשפט, והוא מנסה לערוך "מקצה שיפורים" תוך העלמת פרטים מהותיים.
מכאן הבקשה לרשות ערעור, בה חוזר המבקש ומעלה אותן טענות שנטענו בפני הערכאה הראשונה.
לאחר שבחנתי את הבקשה לרשות ערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, מבלי שתתבקש תגובת המשיב.
המבקש טען בבקשתו להארכת מועד כי פסק דינו של בית-משפט השלום מיום 11.10.99 לא הומצא לידיו כדין, ואולם המבקש אינו חולק על כך כי דבר קיומו של פסק הדין הודע לו מעת שנפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל לביצועו בשנת 2000. המבקש פעל במסגרת תיק ההוצאה לפועל וטען טענות מטענות שונות, ובשנת 2002 אף נערכה לו חקירת יכולת. באף אחד מן ההליכים לא ראה לטעון, כי פסק הדין לא הומצא לו כדין, ובקשה ראשונה בעניין זה הוגשה על-ידו לבית-המשפט רק בשנת 2004, מספר חודשים לפני שהוגשה הבקשה מושא ההחלטה. כפי שכבר צויין, דבר הגשת הבקשה הראשונה ומחיקתה לא גולו והתבררו רק מתוך דברי ב"כ המשיב בעת הדיון.
השאלה מהו הדין מקום שניתן פסק דין נגד בעל דין בהיעדרו, והוא לא הומצא לו בהמצאה כדין, ואולם נמסר לידיו בדרך אחרת והיה בפועל בידיעתו במשך תקופה ארוכה, שרק לאחריה פתח בהליך לביטולו, נדונה לא אחת. הכלל בעניין זה הוא ברור, ובתי המשפט העדיפו במצב בו הוכח כי בעל הדין ידע על קיומו של פסק הדין ויזם הליכים בקשר אליו את כלל "הידיעה" על פני כלל "ההמצאה" (ראה: בר"מ 1299/02 תפנית אורטופדיה בע"מ נ' קופת חולים לאומית, פ"ד נו(4) 769, 772-773, והאסמכתאות המובאות שם). ב- רע"א 1415/04 יוסף סרביאן נ' ניסן סרביאן (החלטה מיום 17.10.04 - פורסמה באתר נבו, המאגר המשפטי הישראלי) נאמר בהקשר זה (מפי כב' השופטת פרוקצ'יה):
"אם חרף העדר המצאה כדין כאמור, הגיע כתב בי-דין בפועל לידי בעל הדין וניתנו בידיו עקב כך מלוא האמצעים לפעול על פיו, הושגה תכלית ההמצאה במלואה בדרך אחרת. בנסיבות אלה, ובמסגרת החובה הכללית לפעול בהליך הדיוני בתום לב, חובה על בעל "הדין לפעול במסגרת מגבלות הזמן המוטלות על-פי התקנות מאותו מועד שבו תוכנו של כתב בי-הדין הגיע לידיעתו. הוא יהיה מנוע מהעלאת הטענה כי חרף קיומו של כתב בי-הדין בידיו, וידיעת תוכנו, לא פעל במסגרת המועדים הקבועים בתקנות מחמת אי המצאה פורמלית של אותו כתב. מניעות זו מתיישבת עם עקרונות הסדר הדיוני ותכליתו, ועם התפיסה המושרשת לפיה חובת תום הלב החוצה שתי וערב את מסגרות המשפט כולן חלה גם על כללי סדר הדין באשר הם"
(וראה גם: רע"א 7724/04 לריסה גולקו נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, החלטתו של כב' השופט רובינשטיין מיום 4.11.04 - פורסמה באתר נבו, המאגר המשפטי הישראלי).
בענייננו, פעל המבקש לראשונה לביטול פסק הדין יותר מארבע שנים לאחר שנודע לו אודותיו. כפי שצויין לעיל, בפנייתו הסתיר כי הוגשה בקשה דומה חצי שנה לפני כן וזו נמחקה בגין מחדליו. מהלך דברים כזה אינו מאפשר הושטת סעד. נהפוך הוא. יש להגן על זכויותיו של הצד שכנגד אשר מימוש זכייתו מתעכב שלא לצורך.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי גם לגופו של עניין נראה, כי אין בפי המבקש הגנה ראויה נגד התביעה. המבקש אינו חולק על קיומו של חוב למשיב, וטענותיו בדבר אי התחשבות בסכומים ששולמו לבנק לפני הגשת התביעה מוצאות מענה, לכאורה, בתגובת המשיב לבקשה לביטול פסק דין אשר הוגשה בכתב לבית-משפט קמא.
סוף דבר. דינה של הבקשה לרשות ערעור להידחות. מאחר שלא התבקשה תשובה, איני עושה צו להוצאות.
ניתנה היום ו' ב אדר ב, תשס"ה (17 במרץ 2005) בהיעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
|
אורית אפעל-גבאי, שופטת |
הוקלד על ידי רנה
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
